עמיר ענת נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ

פסק דין

הנתבעת היא חברה שמפיקה ומשדרת את תוכניות החדשות בערוץ 2.

התובעת, גב' ענת עמיר, היא בעלת הכשרה וניסיון כ"עוזרת במאי". התובעת הועסקה על ידי הנתבעת כשש שנים – מחודש 12/02 עד לחודש 12/08 – במעמד של "קבלן", כנגד חשבוניות מס שנתנה התובעת לנתבעת.

לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, הגישה התובעת תביעה זו בה היא טוענת כי חרף העסקתה במעמד "קבלן", התקיימו בינה לבין הנתבעת יחסי עובד ומעביד וכי על הנתבעת לשלם לה זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתה אצלה וסיומה. הזכויות הנתבעות על ידי התובעת הן: פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה ודמי נסיעות.

הנתבעת טוענת כי התובעת נתנה לה שירותי "עוזרת במאי" כנותנת שירותים עצמאית (פרילנסר) כחלק מעסק שניהלה התובעת, במסגרתו נתנה שירותי עוזר במאי ללקוחות נוספים. בתמיכה לטענתה, צירפה הנתבעת לכתב הגנתה הסכם בין הצדדים, שנחזה להיות חתום על ידי התובעת, בו מאשרת התובעת כי היא נותנת לנתבעת את שירותיה כנותנת שירותים עצמאית (להלן: "ההסכם").

הנתבעת טוענת, לחילופין, כי בהתאם ל"סעיף גידרון" שבהסכם בין הצדדים (שאת הוראותיו הרלוונטיות נביא בהמשך), הרי שבמקרה וייקבע, למרות המוסכם, כי בפועל התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, על התובעת להשיב לנתבעת סכומים שקיבלה ביתר ביחס לסכומים שעל פי ההסכם היו משולמים לה כעובדת.

בתשובה לכתב ההגנה טענה התובעת כי היא מעולם לא חתמה על ההסכם וכי חתימתה על גבי ההסכם זוייפה. התובעת הגישה חוות דעת גרפולוגית בתמיכה לטענתה והנתבעת הגישה חוות דעת של מומחית להשוואת כתב יד ובדיקת מסמכים בתמיכה לגרסתה כי התובעת חתמה על ההסכם.

אין מחלוקת על העובדות הנוספות הבאות (כעולה מהרשימה המסוכמת של המוסכמות והפלוגתאות שהוגשה על ידי הצדדים):

א.התמורה ששולמה לתובעת היתה בשקלים בהתאם לתעריף בדולרים שנקבע ליום עבודה רגיל, ובהתאם לשער חליפין שנקבע על ידי הנתבעת. עבור מתן שירותיה בימי שישי וחג קיבלה התובעת תמורה בגובה של 150% מהתמורה הרגילה.

ב.בשנת 2007 הוחזר לתובעת, לפי דרישתה, סכום שקוזז קודם לכן באותה השנה כחלק מקביעה אדמיניסטרטיבית של הנתבעת בדבר "שער דולר קובע" בעד תשלום לפרילנסרים.

ג.במספר הזדמנויות התובעת ביקשה להתקבל כעובדת שכירה בנתבעת.

ד.בשנת 2008 צמצמה הנתבעת את היקף הזמנת השירותים מהתובעת.

ה.בחודש 9/08 הוצע לתובעת להתקבל כשכירה בנתבעת במשכורת של 7,500 ₪ ובתוספת תנאים סוציאליים והתובעת סירבה להצעה ודרשה משכורת בגובה 8,500 ₪ ואולם הנתבעת סירבה להצעה זו.

ו.ביום 5.11.08 שלחה התובעת לנתבעת מכתב בזו הלשון:

"לכבוד: אבי אטיאס

אבי שלום,

בהמשך לשיחתנו אתמול, ברצוני להעלות את הדברים על הכתב.

מכיוון שבשבועות האחרונים פגעת באופן מוחשי בתנאי העסקתי בחברה, ומכיוון שעשתי כל שיכולת על מנת להבהיר לי שאינך מעוניין בהמשך עבודתי בחברה, הודעתי לך שאני רואה את עצמי בדין מפוטרת תוך 30 יום.

במהלך השיחה אישרת שזו הוראה שלך "לתת עדיפות לפרילנסרים אחרים", לא הצעת לתקן את הפגיעה ואף לא הכחשת שאינך מעוניין בהמשך עבודתי בחברה ושעשית הכל על מנת להעביר את המסר.

לטענתך הצעת לי להפוך להיות שכירה ואני סירבתי. (עובדה שמצדיקה התנכלות ופגיעה בתנאי העסקתי?) הצעה זו, שהייתה נמוכה יותר מהשכר אותו משלמת החברה לעוזרי במאי מתלמדים, הייתה הצעה מבזה שכל מטרתה לפגוע בי.